תיקון בקשה לאישור תביעה נגזרת עשוי להינתן ביתר קלות מאשר בתביעה רגילה, בשל האינטרס הציבורי הכרוך בבירורה של תביעה נגזרת. כך עולה (27.1.19) מדבריו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג.
השופט סולברג אומר, כי לשלושת השיקולים הרגילים בנוגע לתיקון כתבי טענות – אינטרס המבקש בבירור טענותיו, אינטרס המשיב בהימנעות מהרחבה יתרה של יריעת המחלוקת, ואינטרס הציבור בניהול הליכים יעיל – נוספים עוד שיקולים כאשר מדובר בתביעה נגזרת. יש להביא בחשבון את המועד בו מוגשת הבקשה (לפני אישור הבקשה או אחריו), היקפו הרחב יותר של האינטרס הציבורי ופערי המידע שבין המבקש לבין המשיבים.
לאור שיקולים אלו, מבחין השופט סולברג בין ארבעה מצבים:
· המצב הקל – בקשה לתיקון עובדתי בשלב אישור הבקשה לנגזרת. כאן הנטייה תהיה לאפשר את התיקון.
· המצב הקשה – בקשה להוספת עילות תביעה לאחר אישור הבקשה לנגזרת. כאן הנטייה תהיה לאשר רק אם קיימת זיקה ישירה והדוקה בין העילות שהוספתן מבוקשת לבין העילות שעל בסיסן אושרה הגשת התביעה.
· מצב ביניים ראשון – בקשה לתיקון עובדתי לאחר אישור הבקשה לנגזרת. גם כאן הנטייה תהיה לאשר את התוספת.
· מצב ביניים שני – בקשה לתוספת עילה לפני אישור הבקשה. "במצב דברים זה, יש לייחס משנה חשיבות למקומו של אינטרס הציבור, והוא שיתבררו מלוא המחלוקות שבין הצדדים 'תחת קורת גג אחת' ושינוצל הזמן השיפוטי ביעילות. לשם כך יש לבחון את מידת הקירבה בין העילות. ככל שתגבר מידת הקירבה, יטה בית המשפט לאשר את התיקון", אומר השופט סולברג.
השופט סולברג מרחיב לגבי המצב האחרון, שהוא אשר הונח לפניו: "יש לנקוט משנה זהירות בבחינת הדברים מקום בו נראה שהתועלת הנובעת מהתיקון מאפילה על הנזק. איזון האינטרסים שבבסיס שיקול הדעת מחייב מתן תשומת לב לשיקולים שנוגעים לתום הלב של התובע הנגזר המבקש את התיקון; לסיבה לאיחור; ולקשר בין אלה לבין הנחיתות האינפורמטיבית של התובע הנגזר – זאת על מנת לוודא כי אין מדובר ב'התנהלות טקטית'.
"במקרים שבהם העילות הנוספות מבוססות על מידע שהתקבל בעקבות הגשת בקשת האישור; העילות שהוספתן מתבקשת קרובות דיין לעילות ה'מקוריות'; והפגיעה בחברה נוכח העדר פנייה מוקדמת אינה גדולה – מכלול האינטרסים יטה לקבלת בקשת התיקון. בהתחשב באפשרות לדון בגדרי בקשת האישור עצמה גם בטענות להעדר פנייה מוקדמת (ביחס לעילות שנוספו), יהא בכך איזון ראוי בין אינטרס המבקש (התובע הנגזר) מזה, אינטרס המשיב מזה, ואינטרס הציבור מזה".