"אם בעקבות התנגדות למתן פטנט מוגשת בקשה לתיקון בקשת הפטנט, ורשם הפטנטים מכריע בבקשת התיקון תחילה, הכרעה זו היא החלטה אחרת שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפני הרשם. כדי להשיג עליה עם הינתנה נדרשת רשות. לחלופין, אפשר להשיג עליה בזכות בתום הדיון בהליך ההתנגדות למתן פטנט". כך קובע לראשונה (25.12.18) שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, בהסכמת השופטים יצחק עמית ודוד מינץ.
השופט פוגלמן מגדיר כך את הסוגייה: "חברה ביקשה לרשום פטנט על אמצאות. חברה אחרת התנגדה, והתנהל הליך בעניין לפני רשם הפטנטים. במהלך ההליך ביקשה החברה המבקשת לתקן את בקשת הפטנט. הרשם דחה את בקשת התיקון והליך ההתנגדות המשיך להתנהל. החברה המבקשת מעוניינת להשיג כבר עתה על דחיית בקשת התיקון. סעיף 174 לחוק הפטנטים, קובע שיש זכות ערעור על 'החלטה של הרשם אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך בפניו', אולם נדרשת רשות כדי לערער על 'החלטה אחרת שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך'. מה הסיווג של ההחלטה בבקשת התיקון?".
לדברי השופט פוגלמן, "התכלית הסובייקטיבית של סעיף 174 לחוק היא קיצור פרק הזמן של הליכים לפני הרשם בדרך של הפחתת האפשרויות לערער בזכות על החלטות ביניים עם הינתנן.
"אם רואים בכל אחת מהחלטות הרשם, זו בהתנגדות למתן פטנט וזו בבקשה לתיקון בקשת הפטנט, 'הליך' נפרד שיש עליו זכות ערעור, התוצאה היא ערעור נוסף – על ההחלטה בבקשת התיקון – במהלך הדיון בפטנט והארכה של הדיונים לפני הרשם. לעומת זאת, פרשנות שרואה בבקשת התיקון 'הליך ביניים' ב'הליך העיקרי' של התנגדות למתן פטנט, חוסכת ערעור בזכות ועשויה לקצר את הדיון הכולל בבקשת הפטנט".
התכלית האובייקטיבית של סעיף 174, ממשיך השופט פוגלמן, דומה לתכלית הסובייקטיבית שצוינה לעיל: קיצור וייעול של ההליכים בפני רשם הפטנטים – בדומה לצמצום הכללי בערעורים אליו שואף המחוקק בשנים האחרונות. גם הרמוניה חוקתית – האבחנה המקובלת בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת" – מובילה לאותה מסקנה, הוא מוסיף.