"פרוצדורה אזרחית איננה 'תוכנית כבקשתך'. כלליה נועדו להבטיח בירור צודק ויעיל של סכסוכים בין אדם לחברו על-ידי בתי המשפט". כך אומר (יום ב', 28.1.19) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, בהדגישו את חשיבות העמידה בכללי הפרוצדורה, אשר "מטרתם היא להקטין ככל שניתן את עלות הטעויות בהכרעות שיפוטיות יחד עם עלות ההליכים של בירור האמת ומניעת טעויות בבתי המשפט". המשנה לנשיאה חנן מלצר הסכים עם השופט שטיין, בעוד השופטת דפנה ברק-ארז מביעה עמדה לפיה תיתכן לעיתים גמישות בתחום.
השופט שטיין אומר: "בעל דין פרטי ירצה, על-פי רוב, לנצח במשפט על חשבון האמת גם כשהדין איננו לצידו וגם כאשר מיצוי זכויותיו באמצעות הליכי משפט מטיל עלויות מופרזות ובלתי מוצדקות על החברה ועל הצד שכנגד. כך דרכו של הטבע האנושי ואותו כללי הפרוצדורה האזרחית שלנו לא מתיימרים – וממילא אינם יכולים – לשנות.
"כללים אלו יכולים רק לתמרץ את בעלי הדין הפרטיים, אשר פועלים כדי לקדם את טובתם האישית, לנהל התדיינות משפטית בדרכים שהותוו עבורם כדי לקדם את המטרה החברתית הכפולה של צדק ויעילות. כללי הפרוצדורה מציבים את התמריצים הדרושים בדמות סנקציות משפטיות המוטלות על בעלי דין שממאנים לפעול בדרכים מקובלות ותקינות. סנקציות אלה כוללות מחיקת כתבי טענות, חסימת תביעות, דחיית בקשות ותובענות, פסילת ראיות, חיוב בתשלום הוצאות, ועוד כהנה וכהנה".
השופטת ברק-ארז אומרת: "יש המחמירים ויש המקלים באכיפתם של כללי הפרוצדורה, וייתכן שהגישה בעניין זה יכולה להשתנות בהתאם להקשר הדברים. זאת, בשים לב לכך שלצד התכליות של יעילות וגילוי האמת, ביסוד ההליך האזרחי מצויות גם התכליות של קידום השוויון ומימוש זכות הגישה לערכאות".