נערה מגישה תביעה נגד מי שהייתה חברתה הקרובה ביותר על הוצאת לעז והפצת שם רע. ומהו הרקע של העבירה? הנאשמת הייתה מהלכת כמה זמן בחברת בחור צעיר בן למשפחה מיוחסת, בחור טוב, ישר ונבון, ובדמיונה החלו נרקמים חלומות זוהר על אירוסין ועל נישואין. היא הציגה אותו בפני חברותיה, וביניהן גם המאשימה.
מי יתכון רוח גבר? נתן הבחור עינו במאשימה, והחל מחזר אחריה ובמחנה עבר הקול כי הוא עומד לשאתה לו לאישה. נתמלאה הנערה הנאשמת רוח קנאה, וברוב פחזותה ישבה וערכה אל הבחור מכתב, הפותח במילים אלה: "אתה חושב כי היא בחורה תמימה כמו יונה, שתוציא לך את זה מהראש, ויותר טוב מה שקודם". ואחרי פתיחה נאה זו באה רשימה ארוכה של "עוונות" ו"פשעים", בציון זמנים, שותפים למעשה ושמות עדים. ולא הסתפקה הנרגנת בזה, אלא שלחה העתקה מהמכתב גם לאבי הבחור, למען יידע אף הוא וימנע את בנו מנפול בפח.
כיצד נתגלה הדבר? זהירותה היתרה של הנערה הייתה בעוכריה. היא חששה פן לא יגיעו המכתבים למטרתם בדרך הדואר הרגילה, ומשום כך שלחה אותם על ידי הנער השליח של חנות המכולת, שילמה לו כמה גרושים והזהירה אותו לבל יספר לאיש שהוא מסרה אותם לידו. אולם הנער מעל בשליחותו וגילה את הסוד.
"מאז קיבל הבחור שלי את המכתב", מתלוננת המאשימה, "נעשה קר אלי". כלומר, הוא מביט אליה בשוויון נפש ואינו מחזר עוד אחריה, ולפיכך ראויה נערת המדנים לעונש חמור לבל תוסיף עוד להפיח כזבים.
