שני פלחים צעירים, בני בית דגון הכפר הסמוך לראשון לציון, היו נוהגים לשלוח בגניבה את ידם. בחצות אחד הלילות באו לגנות את הפרות מרפת אחד הפלחים אשר בכפרם. הרפת הייתה בנויה אבן וסגורה. מה עשו? חפרו מעט במעדר, הוציאו את אבני הקיר התחתונות, נכנסו ופתחו את הדלת מבפנים, הוציאו שתי פרות, ושבו וסגרו את הדלת מבפנים, וחזרו ויצאו בדרך החור וסתמו את הקיר באבנים ובעפר כמו שהיה קודם לכן, והרחיקו עם הפרות ללכת אל מחוץ לכפר. כך אמרו למחות את עקבות מעשיהם, למען יחשוד בעל הבית במשרתו, אבל הדבר לא עלה בידם.
האבנים שהוזזו ממקומן לא הונחו שוב כדבעי, עפר תחוח נשאר מסביב, ובעל הבית הודיע את הדבר למשטרה. זו באה וחקרה בכפר: מי ומי היו חסרים באותו לילה, ומיד העלתה החקירה את שני הצעירים החשודים, שגם צעדיהם התאימו לעקבות הצעדים שנמצאו במקום הגניבה. הם נדונו למאסר שנה וחצי.
