Skip to Content Contact Us

שופטי בית המשפט העליון יעל וילנר ואלכס שטיין סבורים (3.2.19), כי ניתן להעניק לחייב הפטר מהליכי פשיטת רגל בנוגע לחוב מזונות הנובע מערבות. השופט ניל הנדל סבור, בדעת מיעוט, כי אין מקום לפטור גורף שכזה.

סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל מחריגה מן ההפטר “חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה”. השאלה הייתה, האם יינתן הפטר גם לחוב מזונות שלא נוצר במישרין אלא מכוח ערבות לחוב המזונות המקורי.

השופטת וילנר אומרת, כי פשט הכתוב בפקודת פשיטת הרגל נוטה במובהק לקביעה לפיה אכן יש להעניק את ההפטר: “הסעיף מחריג, אפוא, מצו ההפטר חבות שהיא לפי פסק דין שניתן לחובת פושט הרגל. לעומת זאת, חבותו של ערב לחוב מזונות נובעת מערבות לחוב, ולא מפסק דין שניתן לחובתו הוא, שהרי פסק הדין ניתן לחובת החייב המקורי. משכך, דומה כי לשון החוק ברורה ואין בה כדי להחריג מצו ההפטר את חובו של ערב לחוב מזונות”. היא דוחה את הטענה, לפיה חוק ההוצאה לפועל מאפשר למנוע את ההחרגה.

עוד אומרת השופטת וילנר, כי גם התכלית החברתית של שיקום פושט הרגל תומכת במתן ההפטר. “הערב אינו נושא באחריות אישית לפרנסת הנושים, ומשכך הימנעותו מתשלום החוב איננה כרוכה באותו כשל מוסרי-חברתי הנלווה לאי-תשלום המזונות מצד החייב, ואשר עומד בבסיס החרגת חוב המזונות מצו ההפטר”. אמנם המשמעות היא שהציבור – דרך הביטוח הלאומי – יכסה את חוב המזונות, “אך במאזן השיקולים, כאשר מחד גיסא ניצב אינטרס הערב לפתוח דף חדש בחייו, כמו גם אינטרס הציבור בשיקומו, ומאידך גיסא ניצבת הפגיעה בכספי ציבור כאמור, טובת החייב מכריעה את הכף”.

השופט שטיין אומר, כי הניסיון למנוע את ההפטר על פי חוק ההוצאה לפועל הוא “מאולץ במקרה הטוב”. לדבריו, “פשיטא הוא, כי הסעיף קובע שצו מימוש של רשם ההוצאה לפועל כמוהו כפסק דין, אך אין לראות בו פסק דין “‘בתובענת מזונות’. פשיטא הוא גם, כי פסק דין של בית משפט אשר פוסק מזונות לחובתו של אדם, שעליו מדבר סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, הוא ‘פסק דין’ בכבודו ובעצמו, ולא ‘כאילו… פסק דין’ שעליו מדבר סעיף 83 לחוק ההוצאה לפועל”.

השופט שטיין גם דוחה את הטענה, לפיה מתן ההפטר ישפר את מצבם של החייבים ויש למנוע זאת מסיבות חברתיות. “לטעמי, טענה זו הינה משוללת יסוד. ראשית, אינני סבור כי בית משפט רשאי לראות את עצמו חופשי להתעלם ממילותיו הברורות של חוק כדי להגיע לתוצאה שנראית לו רצויה. כמו-כן מתקשה אני להאמין שהחרגת הערבים למזונות מרשימת הזכאים להפטר תשפר את מצבם של מקבלי מזונות. להערכתי, התוצאה תהיה הפוכה: שלילת הזכאות להפטר תתמרץ ערבים פוטנציאליים לא לתת ערבות, ודבר זה ירע את מצבם של מקבלי מזונות שלא יוכלו להיפרע מהחייב”.

בדעת המיעוט שלו אומר השופט הנדל, כי את לשון פקודת פשיטת הרגל ניתן לפרש בשתי האפשרויות. “לגבי תכליות החקיקה, לגישתי אלו מובילות למסקנה לפיה יש לדחות את הערעור. קרי, אין מקום לקבוע כלל גורף לפיו חבות מזונות הנובעת מערבות איננה פסק דין לחובת החייבת. תחת זאת, יש להחיל את סעיף 69(א)(3) בהתאם להלכה הנוהגת… המקנה לבית המשפט שיקול דעת בהחלת צו ההפטר על חוב מזונות במקרים המתאימים”.

לצפייה בפסק הדין לחצו כאן

לוח אירועים
Back top top